שאלה:
כידוע, נוהגים להתענות בערב ראש השנה. מה עניין התענית ועד מתי נוהגים להתענות?
תשובה:
המנהג להתענות ערב ר”ה נפסק בשו”ע, תקפא, ב – “נוהגין להתענות ערב ראש השנה”.
וכתב על כך החיי אדם (קלח, ה) – “ערב ראש השנה הוא יום האחרון מן השנה, וקיבלו חז”ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה, חשוב כאילו שב כל השנה. ולכן נהגו שכולם מתענים ומשכימים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות…”.
אין נוהגים להשלים תענית זו עד צאת הכוכבים, כדי לא להיכנס ליום טוב מתוך עינוי. ויש מספר מנהגים עד איזו שעה יש להתענות, כפי שמסכם הפסקי תשובות, סימן תקפא אות כ:
“ואדרבה, אין להשלימו עד צאת הכוכבים משום שאין להיכנס ליום טוב כשהוא מעונה. אלא מתענה עד פלג המנחה (שעה ורביע קודם הלילה) ומתפלל מנחה קודם אכילתו.
ורבים נוהגין להתענות רק עד זמן מנחה גדולה (חצי שעה אחר חצות) ומתפללים מנחה קודם אכילתן.
ויש שכתבו שאין להקפיד על תפילת מנחה קודם אכילתו אלא מתענה עד אחר חצות ותו לא.
ויש שהיו נוהגים לפטור התענית ע”י עריכת סיום מסכתא“.