שאלה:
מזמור צג בתהלים (שאנו נוהגים לומר כל ליל שבת לפני ערבית) פותח במלים "ה' מלך גאות לבש" וכו', וממשיך בתיאור נהרות הנושאים את קולם וכו'. לאיזו תקופה מתייחס למזמור, ומה הם ה"נהרות" במזמור?
תשובה:
נבאר את פסוקי המזמור לפי סדרם:
פסוק א:
ה' מלך, גאות לבש – הפסוק מתאר כיצד לעתיד לבוא, בימות המשיח, תתגלה מלכותו של הקב"ה, ויאמרו הכול, הנה ה' מלך, ולבש גאות (גאות מלשון גאווה, שררה, כוח; בניגוד למצב היום, שבו אין הקב"ה מראה את מלוא כוחו) [מצודות ומפרשים נוספים].
לבש ה' עוז, התאזר – וכן יאמרו הכול (לעתיד לבוא), הנה לבש ה' כעת את עוזו והתאזר בו (כלומר, הנה עתה הוא מראה את כוחו) (התאזר – חגר את עצמו; מלשון אזור, חגורה) [מצודות].
אף תכון תבל, בל תמוט – כשיראו את כוחו ועוזו של הקב"ה כאמור לעיל, יכירו הכול בכך שהוא זה שברא וכונן את העולם בצורה יציבה [כך מבאר המצודות; ואילו רש"י ורד"ק מסבירים, ש"אף תיכון תבל בל תימוט" הוא תיאור כיצד יהיה העולם לעתיד לבוא – שיהיה העולם יציב ללא מלחמות ואסונות].
פסוק ב:
נכון כסאך מאז, מעולם אתה –כסאו של הקב"ה היה כבר "מאז" ומתמיד, מימי קדם, עם בריאת העולם; והקב"ה עצמו, היה "מעולם", דהיינו, עוד לפני שנברא העולם [מצודות; ונראה שרוצה לומר שכולם יכירו ויבינו זאת לעתיד לבוא כשיתגלה כוח הקב"ה, כאמור בפסוקים הקודמים. וכך עולה מפירוש רד"ק].
פסוק ג:
נשאו נהרות, ה', נשאו נהרות קולם – אומות העולם, הנמשלים ל"נהרות" (כי באים בשצף קצף), נשאו את קולם נגד ישראל, להפחידם [מצודות ורד"ק, ומוסיף הרד"ק שהכוונה לגוג ומגוג, שיבואו נגד ישראל לעתיד לבוא בטרם הגאולה].
ישאו נהרות דכים – "דכים" פירושו "גליהם" (מלשון דכא ושברון, והגלים נקראים "משברים" – מצודות); האומות, שכאמור נמשלו לנהרות, כביכול יישאו נגד ישראל את גליהם החזקים, יבואו לשטוף אותם.
פסוק ד:
מקולות מים רבים, אדירים משברי ים, אדיר במרום ה' – מבאר המצודות: "אבל יותר מקולות מים וכו', ויותר מן משברי ים, יחזק ה' היושב במרום ולא יכלו להם". כלומר, למרות שהאומות נמשלו למים רבים, ולגלי ים וכו' (כאמור בפסוקים לעיל), הרי שיותר מקולות אלה ויותר מחוזקם של הגלים, ניצב כוחו של ה', שהוא "אדיר במרום".
פסוק ה:
עדותיך נאמנו מאוד – נאמנים עלינו מאוד דברי הנביאים ועדויותיהם על העתיד לבוא, שתהיה תשועה לישראל.
לביתך נאוה קודש, ה' לאורך ימים – ובית ה' יחזור להיות במצב של נוי, יופי וקדושה, ויתמיד הדבר לאורך ימים בלי שהבית יחרב שוב [מצודות: "דברי הנביאים המעידים על התשועה המה נאמנים מאוד, ויהיה לביתך נוי ויופי קדושה, ותתמיד לאורך ימים ולא תחרב עוד"].