קידוש לבנה תחת גג

שאלה:

בשעת קידוש לבנה אנשים רגילים להימנע מלעמוד תחת גג. מה העניין בדבר, והאם במקרה צורך ניתן לעמוד תחת הגג?

תשובה:

הרמ"א כותב (או"ח, תכו, ד), "ואין מקדשין הלבנה תחת הגג", ומבאר המשנה ברורה: "אלא תחת כיפת השמים, והטעם, דקידוש הלבנה הוא כקבלת פני שכינה, ואין זה דרך כבוד שיהא עומד תחת הגג, לפיכך יוצאין מתחת הגג לרחוב כדרך שיוצאין לקראת מלכים" (וישנו גם טעם נוסף בשם מהרי"ל, שאינו מוזכר במ"ב, עיין בהערת השוליים[1]).

אך מוסיף המשנה ברורה, שאין הדבר מעכב- "ומכל מקום כל זה הוא רק לכתחילה, אבל מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ, אי נמי שהמקום אינו נקי או ששרוי בין העכו"ם, יקדש בביתו דרך חלון או פתח הפתוח נגד הלבנה" (וכשמקדש דרך חלון, האם צריך שהחלון יהיה פתוח, עיין הערה[2]).

[1] המגן אברהם מביא בשם מהרי"ל (ב"מנהגים", הלכות ר"ח ס"ט, בשם מהר"ח אור זרוע) טעם אחר להימנעות מעמידה תחת גג, והוא מצד החשש ל"טומאת אוהל" (כי אדם הנמצא תחת קורת גג אחת עם דבר טמא, נטמא).

ובשו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק א תשובה קמד, תמה המחבר על טעם זה, מה העניין דווקא בקידוש לבנה להיזהר מטומאת אוהל, ונשאר בצ"ע (ובלשונו- "טעם מהרי"ל שהביא המג"א, שלא יאהיל טומאה, הוא טעם שלא ידוע לנו איזה קפידא שייך בזה לברכת הלבנה יותר מכל דבר מצוה ודברי קדושה. ובפרט בסתם בתים וגגות, שכהן מותר ליכנס לשם, ואיך שייך לחשוש לטומאה לברכת הלבנה שהוא רק איזה חומרא? וצ"ע").

וראיתי בספר קידוש לבנה (טננבוים), פרק ה הערה א, שמיישב שאלה זו, שהואיל וקידוש לבנה הוא בגדר קבלת פני שכינה, יש להקפיד בה יותר על קדושה וטהרה (ומוכיח כך מלשון מהרי"ל עצמו, שכתב "בכל חודש מקדשין הלבנה מעומד, דנחשב לנו קבלת פני שכינה, לכך כתב מהר"ח דאין לעמוד תחת שום גג, כדי שלא יאהיל עמו שום טומאה").

[2] בשער הציון שם מוסיף המ"ב, שבמצב כזה, שמקדש כשרואה הלבנה דרך חלון וכו', מדינא אין זה הכרחי שהחלון יהיה פתוח, וגם אם החלון סגור ניתן לקדש, כל עוד ברור לו שהאור המגיע הוא אור לבנה. ואמנם עדיף שהחלון יהיה פתוח, אך אין זה לעיכובא ולכן אם אי אפשר לו מפני הקור וכו', יוכל גם דרך חלון סגור.