קביעת מזוזה באלכסון

שאלה:

מדוע קובעים את המזוזה באלכסון?

ומה הדין כשלא ניתן לקבוע באלכסון, כגון שמקום קביעת המזוזה צר ביותר?

התשובה בקצרה:

• ההנחה באלכסון היא מעין פשרה ו"עשיית שלום" בין שתי שיטות, היינו, בין שיטת רש"י, שלפיה צריך לקבוע את המזוזה כשהיא זקופה לגמרי, לבין שיטת רבינו תם, שלפיה יש להניח את המזוזה כשהיא שכובה לגמרי. וכדי לצאת ידי שתי השיטות הללו הכריע הרמ"א לקבוע באלכסון.
• ומכל מקום, אם אינו יכול לקבוע באלכסון, כגון שמקום קביעת המזוזה צר ביותר, יקבענה זקופה.

התשובה ביתר הרחבה:

א) השורש לקביעת המזוזה באלכסון:

שיטת רש"י במנחות, דף לג ע"א, היא שיש לקבוע את המזוזה בצורה זקופה, כלומר, במאונך. וכך נפסק בשו"ע בהלכות מזוזה, רפט, ו- "צריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח". לעומת זאת הרמ"א מביא דעה הפוכה, והיא שיטת ר"ת שם במנחות, שהמזוזה צריכה להיות שכובה, כלומר, במאוזן. ובהמשך לכך כותב הרמ"א, "והמדקדקים יוצאים ידי שניהם, ומניחים אותה בשיפוע ובאלכסון". כלומר, המנהג לקבוע את המזוזה באלכסון, נובע מכך שאנו באים לצאת ידי שתי השיטות. (ור' להלן דיון בשאלה, שלכאורה פשרה תמוהה היא, שבעצם אינה כאף אחת מהשיטות).

ב) כשלא ניתן להניח באלכסון:

כשלא ניתן להניח את המזוזה באלכסון, יניח בזקיפה, כי העיקר להלכה כשיטת רש"י (פתחי תשובה שם על השו"ע, בשם יד הקטנה, וכך נפסק גם בקיצור שו"ע, יא, ו ובאחרונים נוספים).

ג) הערות עיוניות והלכתיות:

בדרך כלל כשיש מחלוקת בין שתי שיטות, אנו רגילים להכריע ביניהן; ואם כן, מדוע כאן במזוזה ראו לעשות "פשרה" בין השיטות, באופן שאף אחת מהשיטות לא מתקיימת במלואה?

ראיתי מסבירים זאת על דרך המליצה, כך – היסוד החשוב ביותר לקיומו של בית, הוא לדעת להתפשר, באופן שאף צד אינו מתעקש ועומד על שלו אלא בא לקראת חברו. ומאחר שמזוזה נמצאת בפתח הבית ובכניסה אליו, נקטו לגביה דרך פשרה, כדי ללמד באופן סמלי, שעל כך בנוי הבית.

*

שאלה ידועה היא, מה בכלל פשר ה"פשרה" של קביעת מזוזה באלכסון, הרי בדרך זו למעשה לא מתקיימת אף אחת מהשיטות (לא השיטה שצריך להניחה זקוף, ולא השיטה שצריך להניחה בשכיבה).

ובספר "חובת הדר", פרק ט הערה כ, נדרש המחבר לשאלה זו ומיישב אותה כך- באמת לפי רש"י (הסובר שצריך להניחה זקוף) אין עניין לשים דווקא בזקיפה, אלא הדגש הוא על השלילה, דהיינו, שהמזוזה לא תהיה שכובה. וכך גם לפי רבינו תם (הסובר שצריך להניחה בשכיבה), אין עניין לשים דווקא בשכיבה, אלא הדגש הוא על השלילה, שהמזוזה לא תהיה זקופה. ואכן, המעיין במס' מנחות שם יראה שכך משמע, שהמחלוקת היא כיצד אין להניח את המזוזה, כי לשון המימרא שם בגמ', שלגביה נחלקו רש"י ורבינו תם, היא הלשון הבאה- "עשאה כמין נגר, פסולה"; רש"י פירש, שפסולה אם קבעה בשכיבה, ואילו רבינו תם מפרש שפסולה אם קבעה בעמידה, וכפי שהוא מפרש שם, "דמעומד לאו דרך כבוד הוא, וקבורת חמור קרי ליה בהמוכר פירות"). וממילא, כשמניח באלכסון, יוצא ידי הכל, כי אין זה שכיבה ממש ואין זה זקיפה ממש. ועיין שם שמביא גם תירוץ אחר בשם המנחת אלעזר.

*

רבים מבני ספרד נוהגים לקבוע את המזוזה זקופה ולא באלכסון, כשיטת השו"ע, וכן יש מהאשכנזים שעושים כן, כי הולכים בשיטת הגר"א, שאינו מקבל את דברי הרמ"א, וסובר שיש לקבעה זקופה- עיין המנהגים בספר "שכל טוב" על הלכות מזוזה. ועוד מובא בספר הנ"ל (עמ' שמב), שהקהילות יעקב והחזון איש נהגו אמנם לקבוע באלכסון אך לא באלכסון ממש אלא נוטה לזקופה, כי עיקר ההלכה כשיטת השו"ע. לעומת זאת הוא מביא בשם המנחת אלעזר, שיש לדקדק ולשים דווקא באלכסון ממש, ושלכך כיוון הרמ"א כשכפל לשונו וכתב "בשיפוע באלכסון".

Credit: Image by Ben Burton from Pixabay