שאלות:
א. כידוע, שלושה שאכלו לחם, חייבים לזמן ("רבותי נברך" וכו') לפני ברכת המזון. מה הדין כשמתוך השלושה רק שניים אכלו לחם, והשלישי אכל דברים אחרים שאינם לחם – האם מצטרפים לזימון?
ב. שאלה דומה: כידוע, עשרה שאכלו לחם, מזמנים בנוסח מיוחד, שבו מוסיפים את המילה "אלוקינו" (במקום "נברך שאכלנו משלו", אומרים "נברך אלוקינו שאכלנו משלו"). מה הדין כשלא כל העשרה אכלו לחם, אלא חלקם אכלו דברים אחרים?
התשובות בקצרה:
א. לגבי שלושה: המשנה ברורה מכריע שניתן לזמן אף אם שניים בלבד אכלו לחם, והשלישי אכל דברים אחרים שאינם לחם. ואפילו אם אותו שלישי לא אכל דברים חשובים כמיני מזונות וכד', אלא דברים פשוטים כירק וכו' או רק שתה משקה, ג"כ מצטרף לזימון [אלא אם כן שתה מים בלבד, שאז אינו מצטרף]. מכל מקום, אותו אדם שלישי רק מצטרף לזימון, אך לא יהיה המזמן עצמו (זה שאומר רבותי נברך וכו').
ב. לגבי עשרה: גם אם לא כל העשרה אכלו לחם (אלא חלקם אכלו דברים אחרים) ניתן לומר את הנוסח המיוחד לעשרה, ובלבד ששבעה מתוך העשרה אכלו לחם (ולא די בשישה, אלא בשבעה, כפי שיבואר הטעם להלן).
ועיין תוספת פרטים בהמשך.
התשובה ביתר הרחבה:
א. שניים שאכלו לחם והשלישי אכל דברים אחרים
המצב שבו רק שניים אכלו לחם והשלישי אכל דברים אחרים, נדון בשולחן ערוך, או"ח, קצז, ב, ושם מובאות שלוש דעות: דעה א' – אין שלושה מצטרפים לזימון אלא אם שלושתם אכלו פת; דעה ב' – גם אם מתוך השלושה יש אחד לא אכל פת, ניתן לצרפו לזימון, אך צריך שיאכל לפחות דברים חשובים כגון מזונות; דעה ג' – ניתן לצרף שלישי לזימון גם אם לא אכל פת ואפילו לא מיני מזונות, אלא אפילו "ירק וכל מאכל".
וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק כב) ש"עכשיו נוהגים" כדעה האחרונה, דהיינו, שהשלישי מצטרף אפילו אם לא אכל מזונות אלא ירק או כל דבר אחר ["ועכשיו נוהגים שאם לא רצה לאכול פת, נותנים לו לכתחילה לאכול או לשתות איזה דבר, וכדעה האחרונה"]. ויתרה מכך, אפילו אם רק שתה, ולא אכל, ג"כ מצטרף, אא"כ שתה רק מים, שאז אין מצטרף (ע"פ המ"ב בס"ק כ).
ולגבי משקאות ממותקים בימינו, יש מחמירים שדינם כמים ואין מצטרפים, אך המיקל יש לו על מי לסמוך, מלבד סודה, שדינו כמים (פסקי תשובות, קצז, ב)
ומכל מקום יש לדעת, שהשלישי הנ"ל שלא אכל לחם, רק מצטרף לזימון, אך לא יהיה המזמן, דהיינו, לא הוא יהיה זה שאומר לאחרים את הנוסח "רבותי נברך" וכו' (מ"ב ס"ק יג).
שאלה אחרת: מתי מתחיל אותו אדם שלישי (דהיינו, האדם שלא אכל לחם אלא דברים אחרים) לברך ברכה אחרונה על הדברים שאכל? בקיצור שולחן ערוך (מה, י) ובפוסקים נוספים, מבואר שלא יתחיל מיד לברך, אלא ימתין עד שהמזמן יסיים את ברכת "הזן את הכול" ואז יברך. וכך כותב גם הפסקי תשובות (קצז, ב). אמנם עיין שם בהערה 16 שיש חולקים על כך ותמהים על קפידא זו, ובעקבות כך כותב שהמיקל ומתחיל ברכה אחרונה כבר כשהאחרים מתחילים לברך ברהמ"ז, יש לו על מי לסמוך.
ב. זימון בעשרה כשרק חלקם אכלו לחם והשאר אכלו דברים אחרים
ההלכה היא שגם אם לא כל העשרה אכלו לחם (אלא חלקם אכלו דברים אחרים), ניתן לומר את הנוסח המיוחד לעשרה, ובלבד ששבעה מתוך העשרה אכלו לחם (ולא די בשישה, אלא בשבעה, כפי שיבואר הטעם להלן).
וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח, קצז, ב) שדי בשבעה שאכלו לחם, יחד עם שלושה שאכלו מאכלים שאינם לחם, כדי להצטרף לנוסח הנאמר בעשרה. ומיני המאכלים שאוכלים השלושה, אין צריכים להיות דווקא מיני מזונות, אלא די בכל מאכל, או כל שתיה, חוץ ממים [ונציין שכאן בעשרה, דבר זה הוא לכל הדעות, שלא כמו בשלושה, ששם ראינו שיש דעות אם צריך שהשלישי יאכל דווקא מיני מזונות וכו'. אך אין בזה כל כך נפקא מינה, שהרי בכל מקרה גם לגבי שלושה כבר פסק המ"ב שהעיקר כדעה האחרונה, שהשלישי מצטרף בכל מאכל, כמובא לעיל].
ומדוע צריכים שיהיו שבעה שאכלו לחם ולא די בששה, שהם רוב מעשרה? כי לצורך הזכרת שם ה' בציבור ובזימון, יש דגש על כך שיהיה לא רק רוב, אלא "רובא דמינכר", דהיינו רוב הניכר, ובששה אין זה "רובא דמינכר" (עיין שם בשו"ע ובמ"ב).