דברי תורה לילדים ולנוער – פרשת יתרו

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ… אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (יח, א)

רָשִׁ"י כּוֹתֵב, שֶׁיִּתְרוֹ הִגִּיעַ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל יִשְׂרָאֵל לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע עַל שְׁנֵי נִסִּים: "קְרִיעַת יַם סוּף, וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק".

כְּלוֹמַר, הַנֵּס הָאֶחָד הוּא שֶׁנִּקְרַע הַיָּם וְעָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיַּבָּשָׁה, וְהַנֵּס הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם עֲמָלֵק, וְנִצְּחוּ לְאַחַר שֶׁכִּוְּנוּ אֶת לִבָּם אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמְּתֹאָר בְּסוֹף פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח. עַל שְׁנֵי הַנִּסִּים הָאֵלֶּה שָׁמַע יִתְרוֹ, וּבִגְלָלָם הִגִּיעַ.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מָה מְיֻחָד בִּשְׁנֵי נִסִּים אֵלֶּה, שֶׁדַּוְקָא בִּגְלָלָם הִגִּיעַ יִתְרוֹ? וּבְעִקָּר יֵשׁ לְהָבִין, אֵיךְ נִתָּן בִּכְלָל לְהַשְׁווֹת אֶת הַנֵּס שֶׁל מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, לְנֵס הַגָּדוֹל שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם? הֲרֵי קְרִיעַת יַם סוּף הָיְתָה נֵס אַדִּיר שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁהִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאִלּוּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק לֹא נַעֲשׂוּ פְּעֻלּוֹת עַל טִבְעִיּוֹת, וּמֶה הָיָה בְּמִלְחָמָה זוֹ שֶׁגָּרְמָה לְיִתְרוֹ לָבוֹא?

אַחַת הַתְּשׁוּבוֹת הִיא, שֶׁנִּסִּים אֵלֶּה הוֹכִיחוּ אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עִם הקב"ה. כִּי בִּשְׁנֵי הַנִּסִּים, הַתְּשׁוּעָה הִגִּיעָה בְּעִקְבוֹת תְּפִלָּה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בִּקְרִיעַת יַם סוּף, נֶאֱמַר "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" (שְׁמוֹת יד, י), וּמִיָּד עָנָה לָהֶם הקב"ה, "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" וְנִבְקַע לָהֶם הַיָּם. וְכֵן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹשְׁעוּ עַל יְדֵי תְּפִלָּה [כְּדִבְרֵי חָזָ"ל הַיְּדוּעִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵרִים מֹשֶׁה אֶת יָדָיו הִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאָז גָּבְרוּ עַל עֲמָלֵק]. לָכֵן, שְׁנֵי הַנִּסִּים הָאֵלֶּה הוֹכִיחוּ לְיִתְרוֹ אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל והקב"ה, וּכְשֶׁשָּׁמַע זֹאת, הִגִּיעַ לְהִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלִהְיוֹת חֵלֶק מֵהֶם.

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן (יח, א)

כַּיָּדוּעַ, פָּרָשַׁת יִתְרוֹ הִיא גַּם הַפָּרָשָׁה שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כְּפִי שֶׁמְּתֹאָר בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים, כְּלוֹמַר מַדּוּעַ פָּרָשָׁה מֶרְכָּזִית כְּמוֹ מַתַּן תּוֹרָה, מַתְחִילָה בְּתֵאוּר שֶׁל עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, הַגָּעַת יִתְרוֹ?

אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁיִּתְרוֹ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר גָּדוֹל, אֵיךְ צָרִיךְ אָדָם "לִשְׁמֹעַ": גַּם יִתְרוֹ וְגַם עֲמָלֵק, שְׁנֵיהֶם שָׁמְעוּ עַל קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהִתְפַּרְסְמָה בְּכָל הָעוֹלָם. וְהִנֵּה, עֲמָלֵק שָׁמַע, וּבְכָל זֹאת לֹא הֻשְׁפַּע כְּלָל וְעוֹד הֵעֵז לָבוֹא וּלְהִלָּחֵם עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְזַלְזֵל בקב"ה (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, שֶׁעֲמָלֵק "לֹא יָרֵא אֱלוֹקִים"). לְעֻמַּת זֹאת יִתְרוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע עַל הַנִּסִּים, מִיָּד הִגִּיעַ לְהִתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלִהְיוֹת חֵלֶק מֵהֶם וּמִקְּדֻשָּׁתָם.

לָכֵן, הַפָּרָשָׁה שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, פּוֹתַחַת בַּפָּסוּק "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ", כִּי זֶהוּ הַמַּפְתֵּחַ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה – לֹא לִנְהֹג כַּעֲמָלֵק, שֶׁדִּבְרֵי קְדֻשָּׁה חוֹלְפִים לְיַד אָזְנוֹ בַּאֲדִישׁוּת מִבְּלִי לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו, אֶלָּא כְּמוֹ יִתְרוֹ, שֶׁשּׁוֹמֵעַ דְּבָרִים וּמַכְנִיס אוֹתָם לְלִבּוֹ וּמְיַשֵּׂם אוֹתָם בִּצְעָדִים מַעֲשִׂיִּים.

וְלָכֵן מִתְפַּלְּלִים כָּל יוֹם, "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד". וַהֲרֵי לִכְאוֹרָה הַסֵּדֶר הַזֶּה תָּמוּהַּ, כִּי קֹדֶם שׁוֹמְעִים וְאַחַר כָּךְ מְבִינִים וּמַשְׂכִּילִים? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁנִּזְכֶּה לֹא רַק לְהָבִין וּלְהַחְכִּים, אֶלָּא גַּם לָדַעַת אֵיךְ "לִשְׁמֹעַ" בְּאֹפֶן דּוֹמֶה לְיִתְרוֹ, שֶׁשּׁוֹמֵעַ וּמַכְנִיס לַלֵּב וְעוֹשֶׂה אֶת הַצְּעָדִים וְהַשִּׁנּוּיִים הַנִּדְרָשִׁים.

הֶסְבֵּר נוֹסָף לַקֶּשֶׁר בֵּין חֶלְקֵי הַפָּרָשָׁה

שָׁאַלְנוּ קֹדֶם, מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַחֲלָקִים הַשּׁוֹנִים בַּפָּרָשָׁה, כְּלוֹמַר בֵּין הַהַגָּעָה שֶׁל יִתְרוֹ לְבֵין מַתַּן תּוֹרָה וּמַעֲמַד הַר סִינַי.

אַחַת הַתְּשׁוּבוֹת הִיא כָּךְ: בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִדְרָשִׁים לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל: לַעֲצֹר אֶת כָּל דֶּרֶךְ הַחַיִּים שֶׁהָיוּ רְגִילִים אֵלֶיהָ, וְלִחְיוֹת חַיִּים אֲחֵרִים שֶׁכּוֹלְלִים תַּרְיָ"ג מִצְווֹת. הֵם לֹא הֻרְגְּלוּ לִרְאוֹת זֹאת, לֹא אֵצֶל הוֹרֵיהֶם וְלֹא אֵצֶל הָעַמִּים שֶׁבִּסְבִיבָתָם, וּבְכָל זֹאת נִדְרָשִׁים לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי מַהוּתִי כָּל כָּךְ בְּכָל חַיֵּיהֶם מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה.

וְלָכֵן מַקְדִּימָה הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּי לִלְמֹד זֹאת: יִתְרוֹ עָזַב אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהּ וְאֶת כָּל הַכָּבוֹד שֶׁהָיָה לוֹ בְּתוֹךְ עַמּוֹ, וְהִגִּיעַ אֶל עַם יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהֶם, כִּי הֶעֱדִיף אֶת הָאֱמֶת עַל פְּנֵי הַהֶרְגֵּל. וְכֵן מֹשֶׁה, כְּשֶׁהִגִּיעַ יִתְרוֹ עִם הָעֵצָה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם בְּשִׁיטָה חֲדָשָׁה שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הָיָה רָגִיל אֵלֶיהָ (כְּמוֹ שֶׁמְּתֹאָר בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה, שֶׁיָּעַץ יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֹא לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הָעָם לְבַדּוֹ אֶלָּא לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים וְכוּ'), מֹשֶׁה מִיָּד קִבֵּל אֶת הָעֵצָה בְּאַהֲבָה וְשִׁנָּה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה רָגִיל בּוֹ, לְטוֹבַת מָה שֶׁנָּכוֹן וְרָאוּי. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ בְּכָךְ דֻּגְמָה, כֵּיצַד לִבְחֹר בַּדָּבָר הַנָּכוֹן גַּם אִם זֶה דּוֹרֵשׁ לְשַׁנּוֹת דְּבָרִים שֶׁהָיִינוּ רְגִילִים אֲלֵיהֶם.

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (כ, יב)

כַּיָּדוּעַ, הַלּוּחַ הַיְּמָנִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כּוֹלֵל צִוּוּיִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם – אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה, שַׁבָּת, שְׁבוּעַת שָׁוְא וְכוּ'. וְהַלּוּחַ הַשְּׂמָאלִי כּוֹלֵל צִוּוּיִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – לֹא תִּרְצַח, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַּחְמֹד וְכוּ'.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם כָּךְ מַדּוּעַ הַצִּוּוּי "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" מוֹפִיעַ בַּלּוּחַ הַיְּמָנִי, הֲרֵי זֶה עִנְיָן שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בֵּין אָדָם לְבֵין הוֹרָיו, וְלֹא עִנְיָן שֶׁבֵּין אָדָם לְבֵין הקב"ה?

מַסְבִּיר רַבִּי שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל הִירְשׁ: הַדִּבְּרוֹת שֶׁמּוֹפִיעוֹת בַּלּוּחַ הַיְּמָנִי לִפְנֵי כִּבּוּד אָב וָאֵם, הֵם דִּבְּרוֹת שֶׁל יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה: אָנֹכִי ה' אלוקיך, אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן קִיּוּם שַׁבָּת שֶׁמְּעִידָה עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם וִיצִיאַת מִצְרַיִם. וּבָעָם הַיְּהוּדִי, יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה נִשְׁמָרִים עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהֵם עוֹבְרִים מִדּוֹר לְדוֹר, עַל יְדֵי מָסֹרֶת: כָּל דּוֹר מְחַנֵּךְ וּמְלַמֵּד וּמַעֲבִיר לַדּוֹר הַבָּא אַחֲרָיו אֶת הַיְּסוֹדוֹת הָאֵלֶּה. כַּאֲשֶׁר אָדָם מְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו, וְכָל דּוֹר מְכַבֵּד אֶת הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, מִתְאַפְשֶׁרֶת הַעֲבָרַת יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה מִדּוֹר לְדוֹר. נִמְצָא, שֶׁכִּבּוּד אָב וָאֵם הוּא הַכְּלִי הַמֶּרְכָּזִי לְהַעֲבָרַת יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁכְּלוּלִים בַּלּוּחַ הַיְּמָנִי, הוּא הַמַּפְתֵּחַ לְכָךְ. וְלָכֵן, מְקוֹמוֹ שָׁם, יַחַד עִם דִּבְרוֹת אֵלֶּה.

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ… וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכָל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (כ, יָד)

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם בְּסוֹף הַפָּסוּק כָּתוּב שֶׁאָסוּר לַחֲמֹד אֶת "כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ", הֲרֵי זֶה כְּבָר כּוֹלֵל הַכֹּל, וְלָמָּה צָרִיךְ לְפָרֵט וְלִכְתֹּב "בֵּית רֵעֲךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ"? הֲרֵי הַסּוֹף, "וְכָל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" כּוֹלֵל בְּכָל מִקְרֶה אֶת הַכֹּל.

אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא כָּךְ: אָדָם שֶׁחוֹמֵד דָּבָר מְסֻיָּם שֶׁשַּׁיָּךְ לַחֲבֵרוֹ, רָגִיל לַחֲשֹׁב לִפְעָמִים שֶׁ"אִלּוּ רַק הָיָה לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁשַּׁיָּךְ לַחֲבֵרַי, הָיִיתִי מְאֻשָּׁר וּמַפְסִיק לְקַנֵּא". כְּלוֹמַר, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁאִם רַק יִתְמַמֵּשׁ חֲלוֹמוֹ, וְיַשִּׂיג סוֹף סוֹף אֶת הַדָּבָר שֶׁאוֹתוֹ הוּא חוֹמֵד, הוּא יֶחְדַּל מֵרִגְשׁוֹת הַקִּנְאָה שֶׁלּוֹ וְיַחֲזֹר לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר וְשָׁקֵט. אַךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ הִיא טָעוּת, כִּי הַיְּסוֹד שֶׁל בְּעָיַת הַחֶמְדָּה הוּא בְּעָיָה פְּנִימִית בָּאָדָם עַצְמוֹ: הוּא אֵינוֹ מַעֲרִיךְ אֶת מָה שֶׁבְּיָדוֹ, וּ"פּוֹזֵל" תָּמִיד אֶל מָה שֶׁבְּיַד הָאַחֵר. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם לֹא פּוֹתֵר אֶת הַבְּעָיָה הַזּוֹ מִבִּפְנִים, גַּם אִם הוּא יַשִּׂיג אֵיכְשֶׁהוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁאוֹתוֹ הוּא חֶמֶד, זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הוּא יַעֲבֹר לְקַנֵּא וְלַחֲמֹד דָּבָר אַחֵר, כִּי זוֹ הַתְּכוּנָה שֶׁטְּבוּעָה בּוֹ.

לָכֵן פּוֹתֵחַ הַפָּסוּק בְּ"בֵּית רֵעֲךָ", וּבְ"עָבְדוּ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ", וּמְסַיֵּם ב"כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֲךָ": הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת לָאָדָם, אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה חוֹמֵד רַק אֶת "בֵּית לְרֵעֶךָ", וְ"שׁוֹרוֹ" וַ"חֲמֹרוֹ" וכו', זוֹהִי טָעוּת, כִּי הַבְּעָיָה הָאֲמִתִּית הִיא "כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" – הַבְּעָיָה הִיא כְּלָלִית, וְגַם כְּשֶׁתַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר הַמְּסֻיָּם שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה חוֹמֵד, אִם לֹא תִּפְתֹּר אֶת בְּעָיַת הַקִּנְאָה מִבִּפְנִים, סוֹפְךָ לַחֲמֹד אֶת "כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ".