דברי תורה לילדים ולנוער – פסח והגדה של פסח

"חַג הַמַּצּוֹת" אוֹ "חַג הַפֶּסַח"?

הַשֵּׁם שֶׁל חַג הַפֶּסַח בַּתּוֹרָה הוּא "חַג הַמַּצּוֹת" (לְמָשָׁל בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, פֶּרֶק כג פָּסוּק טו: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר").

לְעֻמַּת זֹאת, בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא, וְכָךְ גַּם בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַיּוֹם, שֵׁם הַחַג הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל "פֶּסַח" אוֹ "חַג הַפֶּסַח". מָה הַסִּבָּה לְכָךְ?

מַסְבִּיר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיצֶ'ב, בְּפֵרוּשׁוֹ "קְדֻשַּׁת לֵוִי" עַל פָּרָשַׁת בֹּא: בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, הקב"ה מְכֻנֶּה "דּוֹדִי". וְאַחַד הַפְּסוּקִים הַיְּדוּעִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים הוּא "אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי לִי" (פֶּרֶק ו' פָּסוּק ג'). כְּלוֹמַר, עַם יִשְׂרָאֵל מְהַלֵּל אֶת הקב"ה וּמוֹדֶה לוֹ וּמְסַפֵּר אֶת שְׁבָחָיו, אַךְ גַּם לְהֵפֶךְ, הקב"ה מְסַפֵּר וּמַדְגִּישׁ אֶת מַעֲלָתָם וַחֲשִׁיבוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּלְמָשָׁל, בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת דַּף ו ע"א, כָּתוּב שהקב"ה מַנִּיחַ תְּפִלִּין, וּמָה יֵשׁ בִּתְפִלִּין אֵלֶּה? שְׁבָחִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". וְאִלּוּ בַּתְּפִלִּין שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מַנִּיחַ, יֵשׁ הוֹדָאָה וְשֶׁבַח לקב"ה.

וְכָךְ גַּם לְגַבֵּי חַג הַפֶּסַח: עַם יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדֶרֶךְ כְּלָל בַּשֵּׁם "חַג הַפֶּסַח", כִּי זֶה שֵׁם שֶׁמְּסַמֵּל הוֹדָאָה וְשֶׁבַח לקב"ה עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לָנוּ, שֶׁפָּסַח עַל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל וְהִכָּה אֶת הַמִּצְרִים בִּלְבַד וְכוּ'; לְעֻמַּת זֹאת, בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא מִפִּיו שֶׁל הקב"ה, שָׁם הַדָּגֵשׁ הוּא עַל הַשֵּׁם "חַג הַמַּצּוֹת", כִּי בְּכָל סִפּוּר הַמַּצּוֹת יֵשׁ גַּם שֶׁבַח גָּדוֹל לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּצְאוּ לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה בַּמִּדְבָּר לְפִי צִוּוּי ה' בְּלִי צֵדָה מַסְפִּיקָה, כְּשֶׁרַק מַצּוֹת בְּיָדָם. וְכָךְ כּוֹתֵב רָשִׁ"י בְּפָרָשַׁת בֹּא, פֶּרֶק יב פָּסוּק לט: "מַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר בְּלֹא צִדָּהּ, אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ…"

אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּפֶסַח

לָמָּה שׁוֹתִים בְּפֶסַח אַרְבַּע כּוֹסוֹת? יָדוּעַ הֶסְבֵּר חֲזַ"ל, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסֵפֶר שְׁמוֹת (בְּפֶרֶק ו): "וְהוֹצֵאתִי", "וְהִצַּלְתִּי", "וְגָאַלְתִּי" "וְלָקַחְתִּי".

לִכְאוֹרָה, סִבָּה זוֹ רַק מַסְבִּירָה מַדּוּעַ הַמִּסְפָּר הוּא אַרְבַּע, אַךְ אֵין כָּאן הֶסְבֵּר מַדּוּעַ כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וְלֹא דָּבָר אַחֵר. הֲרֵי יָכְלוּ גַּם לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֲחֵרִים.

הַגָּאוֹן הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבָּךְ זצ"ל מַסְבִּיר כָּךְ: אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה (וְהוֹצֵאתִי וְהִצַּלְתִּי וְגָאַלְתִּי וְלָקַחְתִּי) הֵן לֹא סְתָם אַרְבַּע מִלִּים שׁוֹנוֹת, אֶלָּא יֵשׁ כָּאן אַרְבַּע רָמוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה: "וְהוֹצֵאתִי", זוֹ הַהוֹצָאָה מִשֶּׁטַח אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲבָל עֲדַיִן אֵין זוֹ הַצָּלָה מִיַּד הַמִּצְרִים (לְדֻגְמָה, הַמִּצְרִים יְכוֹלִים לְשַׁעְבֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם מִחוּץ לְמִצְרַיִם, לְמָשָׁל אִם יִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם). "וְהִצַּלְתִּי", זוֹ הַצָּלָה גַּם מֵהַמִּצְרִים עַצְמָם. "וְגָאַלְתִּי" זוֹ כְּבָר לָשׁוֹן שֶׁל הַצָּלָה מְלֵאָה יוֹתֵר, שֶׁנִּפְטְרוּ מֵהַמִּצְרִים בְּאֹפֶן סוֹפִי וְיוֹדְעִים שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לְהָצִיק לָהֶם. "וְלָקַחְתִּי" זוֹ כְּבָר דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר, שהקב"ה לוֹקֵחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל תַּחַת כְּנָפָיו.

יוֹצֵא שֶׁאַרְבַּע הַלְּשׁוֹנוֹת מְסַמְּלוֹת אַרְבַּע רָמוֹת, כָּל אַחַת יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֶמֶת. וְלָכֵן בָּחֲרוּ דַּוְקָא כּוֹסוֹת יַיִן, כִּי רַק בְּיַיִן, כָּל כּוֹס מְשַׂמַּחַת אֶת הָאָדָם יוֹתֵר מֵהַכּוֹס הַקּוֹדֶמֶת (כְּמוֹ אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, שֶׁכָּל אַחַת יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֶמֶת). לְעֻמַּת זֹאת בְּכָל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אַחֵר, הַמַּצָּב הוּא הָפוּךְ: לְמָשָׁל, בִּפְרוּסַת עוּגָה, הָרִאשׁוֹנָה הֲכִי מְשַׂמַּחַת, וַהֲבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ כְּבָר מְשַׂמְּחוֹת פָּחוֹת. רַק בְּיַיִן יֵשׁ תְּכוּנָה זוֹ, שֶׁהוּא מְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר שׁוֹתִים יוֹתֵר.

מָה נִשְׁתַּנָּה… עֲבָדִים הָיִינוּ

הַבֵּן שׁוֹאֵל אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת, וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת מַתְחִילוֹת בַּמִּלִּים "מָה נִשְׁתַּנָּה", וּלְאַחַר סִיּוּם הַשְּׁאֵלוֹת, מַתְחִילָה הַתְּשׁוּבָה "עֲבָדִים הָיִינוּ".

מָה מְיֻחָד בְּאַרְבַּע קֻשְׁיוֹת אֵלֶּה, וְכֵיצַד "עֲבָדִים הָיִינוּ" הִיא הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלוֹת? אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים, רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל, מַסְבִּיר כָּךְ:

הַבֵּן שָׂם לֵב, שֶׁמִּצַּד אֶחָד עוֹשִׂים בַּשֻּׁלְחָן דְּבָרִים שֶׁמַּזְכִּירִים עֹנִי, כְּמוֹ לְמָשָׁל אֲכִילַת מַצָּה שֶׁמְּסַמֶּלֶת עֹנִי וְשִׁעְבּוּד, וְכֵן אֲכִילַת מָרוֹר שֶׁמְּסַמֶּלֶת עַבְדוּת. וּמִצַּד שֵׁנִי, עוֹשִׂים דְּבָרִים שֶׁמְּסַמְּלִים לְהֵפֶךְ, עֲשִׁירוּת וּגְדֻלָּה: טוֹבְלִים בְּמֵי מֶלַח וַחֲרֹסֶת כְּמוֹ עֲשִׁירִים הַטּוֹבְלִים אֶת מַאֲכָלָם, וְכֵן אוֹכְלִים בַּהֲסִבָּה. וְלָכֵן הַבֵּן שׁוֹאֵל, אֵינִי מֵבִין: אוֹ שֶׁעוֹשִׂים פְּעֻלּוֹת שֶׁל עֲנִיּוּת, אוֹ שֶׁעוֹשִׂים פְּעֻלּוֹת שֶׁל עֲשִׁירוּת, וּמַדּוּעַ עוֹשִׂים אֶת כָּל אֵלֶּה יַחַד?

וְעַל כָּךְ הַתְּשׁוּבָה הִיא "עֲבָדִים הָיִינוּ… וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה": הִתְחַלְנוּ עֲבָדִים וּמְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם, וְהָיִינוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה. וְאָז בָּא הקב"ה וְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וְהָפַכְנוּ לִבְנֵי חֹרִין. וְלָכֵן, עוֹשִֹים זֵכֶר לִשְנֵי הַדְּבָרִים: חֵלֶק מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּלַּיְלָה הַזֶּה הֵם זֵכֶר לָעַבְדוּת שֶׁהָיִינוּ בָּהּ, וְחֵלֶק מֵהַדְּבָרִים הֵם זֵכֶר לַגְּאֻלָּה שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ הקב"ה בְּיָד חֲזָקָה, וְזוֹהִי הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלוֹת ה"מָה נִשְׁתַּנָּה".

רִבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים – דצ"ך עד"ש באח"ב

רַבִּי יְהוּדָה עָשָׂה סִימָנִים בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת לְכָל עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת: דצ"ך (דָּם צְפַרְדֵּעַ כִּנִּים), עד"ש (עָרוֹב דֶּבֶר שְׁחִין) באח"ב (בָּרָד אַרְבֶּה חֹשֶׁךְ בְּכוֹרוֹת).

יְדוּעָה הַשְּׁאֵלָה, מָה הַצֹּרֶךְ בִּכְלָל לָתֵת סִימָנִים, הַאִם כָּל כָּךְ קָשֶׁה לִזְכֹּר? וּמַדּוּעַ הַדָּבָר מֻדְגָּשׁ בַּהַגָּדָה?

הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר הַמּוּבֵאת בְּכַמָּה סְפָרִים, הִיא כָּךְ: הַמַּכּוֹת שֶׁהִכָּה ה' אֶת מִצְרַיִם מֻזְכָּרוֹת גַּם בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, בְּמִזְמוֹר ע"ח (פְּסוּקִים מד וָהָלְאָה). וְשָׁם בִּתְהִלִּים הַסֵּדֶר הוּא שׁוֹנֶה. קֹדֶם מְתֹאֶרֶת שָׁם מַכַּת דָּם, אַחַר כָּךְ עָרוֹב, אח"כ צְפַרְדֵּעַ וְכוּ'. לָכֵן בָּא רַבִּי יְהוּדָה לָתֵת סִימָנִים לִזְכֹּר שֶׁהַסֵּדֶר הוּא בְּפֹעַל כְּפִי שֶׁהוּא בַּתּוֹרָה וְלֹא כְּפִי הַסֵּדֶר בַּפְּסוּקִים בִּתְהִלִּים.

***

הֶסְבֵּר יָדוּעַ אַחֵר בָּרִאשׁוֹנִים: בְּכָל קְבוּצָה, שְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת בָּאוּ לְאַחַר הַזְהָרָה לְפַרְעֹה, וְהַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית לְלֹא הַזְהָרָה. דָּם וּצְפַרְדֵּעַ בְּהַזְהָרָה וְכִנִּים לְלֹא הַזְהָרָה; עָרוֹב וְדָבָר בְּהַזְהָרָה וּשְׁחִין לְלֹא הַזְהָרָה; בָּרָד וְאַרְבֵּה בְּהַזְהָרָה וְחֹשֶׁךְ לְלֹא הַזְהָרָה.

וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, שֶׁהַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית בְּכָל קְבוּצָה (כִּנִּים, שְׁחִין וְחֹשֶׁךְ) הִיא אָמְנָם מַכָּה אַךְ אֵינָהּ סַכָּנָה לָאָדָם אוֹ לַבְּהֵמָה, וְלָכֵן לֹא הָיְתָה הַזְהָרָה לִפְנֵיהֶם.

***

וְרָאִיתִי בְּפַרְדֵּס הַהַגָּדָה רֶמֶז יָפֶה לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַמַּכּוֹת הַלָּלוּ (כִּנִּים, שְׁחִין וְחֹשֶׁךְ): אִם נִכְתֹּב אֶת שְׁלוֹשׁ הַמַּכּוֹת הָאֵלּוּ זוֹ מֵעַל זוֹ, נִרְאֶה שֶׁנִּתָּן לִקְרֹא כָּל אַחַת מֵהֶן גַּם מִיָּמִין לַשְּׂמֹאל וְגַם מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. כָּךְ הַצִּיּוּר:

"מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה… מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה…"

כַּיָּדוּעַ, הַמַּצָּה מְסַמֶּלֶת אֶת מְהִירוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁלֹּא הִסְפִּיק הַבָּצֵק לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁיָּצְאוּ. וְהַמָּרוֹר, מְסַמֵּל אֶת מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם כָּךְ, מַדּוּעַ הַסֵּדֶר הוּא שֶׁהַמַּצָּה קוֹדֶמֶת לַמָּרוֹר (קֹדֶם "מַצָּה זוֹ עַל שׁוּם מָה" ואח"כ "מָרוֹר זֶה עַל שׁוּם מָה")? הֲרֵי הַסֵּדֶר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְהֶפֶךְ, קֹדֶם מָרוֹר וְאַחַר כָּךְ מַצָּה (כִּי קֹדֶם הָיָה הַשִּׁעְבּוּד, וְרַק אַחַר כָּךְ הָיָה הַחִפָּזוֹן שֶׁל הַיְּצִיאָה).

מְתָרֵץ הַגָּאוֹן בַּעַל "נְתִיבוֹת הַמִּשְׁפָּט" (בְּפֵרוּשׁוֹ לַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח, "מַעֲשֵׂה נִסִּים"): הַגְּאֻלָּה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָיְתָה לֹא רַק גְּאֻלָּה גּוּפָנִית, מֵהַמְּרִירוּת שֶׁל הַשִּׁעְבּוּד, אֶלָּא גַּם גְּאֻלָּה רוּחָנִית, שֶׁיָּצָאנוּ מִכָּל הַטֻּמְאָה שֶׁל מִצְרַיִם לְמַצָּב שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וְיוֹצֵא שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא הָיְתָה בְּמִצְרַיִם שׁוּם מְרִירוּת כְּלָל, אֶלָּא הָיָה שָׁם נָעִים וְנוֹחַ לְכֻלָּם, גַּם אָז יֵשׁ חֲשִׁיבוּת עֲצוּמָה לַגְּאֻלָּה, שֶׁיָּצְאוּ מִמַּצָּב שֶׁל טֻמְאָה לְמַצָּב שֶׁל טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה. וְלָכֵן, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁלַּגְּאֻלָּה יֵשׁ חֲשִׁיבוּת גַּם לְלֹא הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, אֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים וּמוֹדִים לַקב"ה עַל הַגְּאֻלָּה, עוֹד לִפְנֵי שֶׁבִּכְלָל מַזְכִּירִים אֶת הַמָּרוֹר. בְּכָךְ אֲנַחְנוּ מַרְאִים, שֶׁגַּם לְלֹא קֶשֶׁר לַמָּרוֹר, יֵשׁ חֲשִׁיבוּת לְעֶצֶם הַגְּאֻלָּה.

אָמְרוּ לָהֶם, רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית

"שַׁחֲרִית", רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל אַרְבַּעַת הַבָּנִים: "חָכָם", רָשָׁע", "תָּם", שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל".

וּלְפִי זֶה, הַתַּלְמִידִים אוֹמְרִים לְרַבּוֹתֵיהֶם, "הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית: כְּלוֹמַר, סִפַּרְתֶּם לָעֹמֶק אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, עַד שֶׁהֲבֵאתֶם לְמַצָּב שֶׁל "קְרִיאַת שְׁמַע" (קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם) אֵצֶל כָּל אַרְבַּעַת הַבָּנִים – חָכָם, רָשָׁע, תָּם, וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל (שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּ"שַׁחֲרִית").

רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר, מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם; לָכֶם וְלֹא לוֹ

לְפִי הַהַגָּדָה יוֹצֵא, שֶׁהָרִשְׁעוּת שֶׁל הָרָשָׁע הִיא בְּכָךְ שֶׁאוֹמֵר "לָכֶם", וְאֵינוֹ אוֹמֵר "לָנוּ", וּבְכָךְ הוּא מוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.

וִידוּעָה מְאוֹד הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי גַּם הֶחָכָם עוֹשֶׂה כָּךְ! שֶׁהֲרֵי הֶחָכָם אוֹמֵר מָה הָעֵדוֹת… אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם", וְיוֹצֵא שֶׁגַּם הוּא אוֹמֵר "אֶתְכֶם" וְלֹא "אוֹתָנוּ", וּמַדּוּעַ הַבִּקֹּרֶת הִיא דַּוְקָא עַל הָרָשָׁע?

אֶלָּא הַתֵּרוּץ הוּא כָּךְ: הַשְּׁאֵלָה שֶׁל הֶחָכָם, מִתְיַחֶסֶת לַצִוּוּי, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם". וּבֶאֱמֶת, עַל הַצִּוּוּי, מוּבָן הֵיטֵב מַדּוּעַ הוּא אוֹמֵר "אֶתְכֶם", שֶׁהֲרֵי הַבֵּן בְּעַצְמוֹ לֹא שָׁמַע בְּאֹפֶן יָשִׁיר אֶת הַצִּוּוּי, אֶלָּא רַק אֲבוֹתָיו שָׁמְעוּ (מִי שֶׁהָיוּ בְּהַר סִינַי, וּלְאַחַר מִכֵּן מִי שֶׁשָּׁמְעוּ מֵהֶם), וְעַכְשָׁו הַבֵּן בָּא לִשְׁאֹל אוֹתָנוּ מָה הַצִּוּוּי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, כְּדֵי שֶׁגַּם הוּא יִשְׁמַע וְיֵדַע וְיוּכַל לְקַיֵּם.

לְעֻמַּת זֹאת, הַשְּׁאֵלָה שֶׁל הָרָשָׁע מִתְיַחֶסֶת כְּבָר לְעֶצֶם הָעֲשִׂיָּה, לָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ (עֲבוֹדַת הַלַּיְלָה – הַקְרָבַת הַפֶּסַח, אֲכִילַת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר וְכוּ'); וּבְכָךְ כֻּלָּם אֲמוּרִים לִהְיוֹת שָׁוִים (שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹת הַפֶּסַח, כּוֹלֵל הוּא), וְאִם הוּא אוֹמֵר "לָכֶם" וְאֵינוֹ כּוֹלֵל אֶת עַצְמוֹ, הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּכָךְ.

תְּשׁוּבָה נוֹסֶפֶת: הֶחָכָם אוֹמֵר בְּתוֹךְ דְּבָרָיו "ה' אֱלֹקֵינוּ", ("אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם") וְאִם כָּךְ, הוּא כֵּן כּוֹלֵל אֶת עַצְמוֹ יַחַד עִם הַכְּלָל, וּמִמֵּילָא בָּרוּר שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר "אֶתְכֶם", אֵין כַּוָּנָתוֹ לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. אַךְ הָרָשָׁע אֵינוֹ אוֹמֵר "אֱלֹקֵינוּ", אֶלָּא "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם".

וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו

מָה הַכַּוָּנָה "הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו"?

בַּעַל הַהַגָּדָה בָּא לוֹמַר, שֶׁאָמְנָם עוֹנִים לָרָשָׁע בְּמִלִּים קָשׁוֹת, אֲבָל הַמַּטָּרָה הַכְּלָלִית אֵינָהּ לְהַשְׁפִּיל אוֹתוֹ אֶלָּא לְהַחְזִירוֹ לְמוּטָב. וְזֶהוּ "לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנָּיו", לְהוֹרִיד אֶת הֶחָדוּת וְהָעוֹקְצָנוּת שֶׁל הָרָשָׁע, לְגַלּוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּלְכַוֵּן אוֹתוֹ לַחֲזֹר לְמוּטָב.

וְיֵשׁ לְכָךְ רֶמֶז יָפֶה בְּגִימַטְרִיָּה: הַגִּימַטְרִיָּה שֶׁל הַמִּלָּה "רָשָׁע" הִיא 570. הַגִּימַטְרִיָּה שֶׁל "שִׁנָּיו" הִיא 366. הַגִּימַטְרִיָּה שֶׁל "צַדִּיק" הִיא 204. יוֹצֵא שֶׁכַּאֲשֶׁר לוֹקְחִים אֶת הַמִּלָּה "רָשָׁע" (570) וּמוֹרִידִים מִמֶּנָּה אֶת הַמִּלָּה "שִׁנָּיו" (366) נִשְׁאָרִים עִם "צַדִּיק" (204) [שֶׁהֲרֵי 570 פָּחוֹת 366 הֵם 204]. כִּי זֶהוּ הָרַעֲיוֹן לְהוֹרִיד אֶת "שִׁנָּיו" שֶׁל הָ"רָשָׁע" עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְתוֹצָאָה שֶׁל "צַדִּיק".

וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ… לִי וְלֹא לוֹ, אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל

כְּלוֹמַר, אוֹמְרִים לָרָשָׁע כָּךְ: בְּמִצְרַיִם, גַּם מִי שֶׁהָיָה רָשָׁע, כָּל עוֹד לֹא הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, זָכָה לִגְאֻלָּה.

וּלְמָשָׁל, דָּתָן וַאֲבִירָם, לַמְרוֹת שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, זָכוּ לְהִנָּצֵל מִמִּצְרַיִם. וּמַסְבִּיר הָרֹא"שׁ בְּפֵרוּשׁוֹ לַתּוֹרָה, שֶׁנִּגְאֲלוּ בִּזְכוּת שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּגְּאֻלָּה. וְהַמָּהָרִי"ל דִּיסְקִין מַסְבִּיר שֶׁזָּכוּ לְהִנָּצֵל בִּגְלַל שֶׁהָיוּ מֵהַשּׁוֹטְרִים שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַכּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָכֵן קִבְּלוּ מַכּוֹת מֵהַמִּצְרִים, וּבִזְכוּת כָּךְ זָכוּ לְהִגָּאֵל. נִמְצָא שֶׁגַּם רְשָׁעִים זָכוּ לְהִגָּאֵל, אִם הָיוּ בְּיַחַד עִם כְּלַל עַם יִשְׂרָאֵל.

וְלָכֵן אוֹמְרִים לָרָשָׁע: "אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל": אִם הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם עִם הַגִּישָׁה הַזּוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה מוֹצִיא אֶת עַצְמְךָ מִן הַכְּלָל וְאוֹמֵר "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹאת לָכֶם", וּמְנַתֵּק אֶת עַצְמְךָ מֵהַשְּׁאָר, לֹא הָיִיתָ זוֹכֶה לִגְאֻלָּה. וּבְכָךְ אוֹמְרִים לוֹ כַּמָּה חָמוּר הָעִנְיָן שֶׁל לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל

מָה הַשֶּׁבַח בְּכָךְ שהקב"ה שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ? הֲרֵי הַדָּבָר בָּרוּר, וְאַף מִבָּשָׂר וָדָם מְצֻפֶּה שֶׁיַּעֲמֹד בְּהַבְטָחוֹתָיו?

אֶלָּא שהקב"ה הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן הִבְטִיחַ "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". וּמֵאַחַר שֶׁחָס הקב"ה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּמִצְרַיִם בְּפֹעַל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אֶלָּא רַק מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, אִם כֵּן גַּם הָיָה פָּטוּר מִלְּקַיֵּם אֶת "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". וּבְכָל זֹאת, שָׁמַר הקב"ה אֶת הַבְטָחָתוֹ וְיָצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, וְזֶהוּ הַשֶּׁבַח (כָּךְ שָׁמַעְתִּי).

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ

לְמִי מִתְכַּוְּנִים כָּאן כְּשֶׁאוֹמְרִים "הִיא" ("וְהִיא שֶׁעָמְדָה")?

לְפִי הַהֶסְבֵּר הַפָּשׁוּט, הַכַּוָּנָה הִיא לַהַבְטָחָה שֶׁהֻזְכְּרָה קֹדֶם בַּהַגָּדָה (בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל), שֶׁזְּכוּת הַבְטָחָה זוֹ עָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ לָנוּ וְהִצִּילָה אוֹתָנוּ.

הֶסְבֵּר יָדוּעַ אַחֵר: "וְהִיא" רָאשֵׁי תֵּבוֹת, ו' – שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. ה' – חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה. י' – עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. א' – אֶחָד אֱלֹקֵינוּ. בִּזְכוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וּבִזְכוּת הקב"ה, זָכִינוּ לְהַצָּלָה בְּכָל דּוֹר וְדוֹר.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבֵרֵנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּנוּ

לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁיִּקְרַע לָנוּ הקב"ה אֶת הַיָּם, אִם לֹא הָיָה מַעֲבִיר אוֹתָנוּ בְּתוֹכוֹ?

אֶלָּא שֶׁהַדָּגֵשׁ כָּאן הוּא עַל הַמִּלָּה "בֶּחָרָבָה", שֶׁפֵּרוּשָׁהּ "אֲדָמָה יְבֵשָׁה". כְּלוֹמַר, בִּקְרִיעַת יַם סוּף הָיָה נֵס בְּתוֹךְ נֵס, שֶׁלֹּא רַק שֶׁעָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם, אֶלָּא גַּם לֹא הִרְגִּישׁוּ שֶׁהוֹלְכִים בְּתוֹךְ בֹּץ וְטִיט דָּבִיק, אֶלָּא הִרְגִּישׁוּ מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה. וְזוֹ אִם כֵּן הַכַּוָּנָה כָּאן: אִלּוּ קָרַע לָנוּ הקב"ה אֶת הַיָּם, וְהָיִינוּ עוֹבְרִים בּוֹ, אַךְ לֹא הָיִינוּ "עוֹבְרִים בֶּחָרָבָה", כְּלוֹמַר, בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁל יַבָּשָׁה, גַּם אָז דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּנוּ

אָנוּ אוֹמְרִים כָּאן, שֶׁאֲפִלּוּ אִם רַק הָיִינוּ בְּהַר סִינַי בְּלִי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, זֹאת בִּפְנֵי עַצְמָהּ סִבָּה לְהוֹדוֹת לקב"ה, גַּם לְלֹא קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מָה הַטַּעַם בְּמַעֲמַד הַר סִינַי בְּלִי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וּמַדּוּעַ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ?

אֶלָּא שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַגִּיעַ לְדַרְגוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּלְאַחְדוּת מֻפְלָאָה, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ, שֶׁהָיוּ "כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד". וְאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ עֶצֶם הַהַגָּעָה לְדַרְגָּה זוֹ, גַּם בְּלִי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, הִיא כְּבָר סִבָּה גְּדוֹלָה לְהוֹדוֹת לקב"ה.