ענישה מלב טהור – פרשת פנחס

"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" - לשם מה הייחוס המפורט, ומה למדים מכך על הדרך שבה צריכה להתבצע ענישה?

הפרשה פותחת בתיאור מפורט של פנחס וייחוסו: “פנחס, בן אלעזר, בן אהרן הכהן…”.

מדוע ראתה התורה צורך בכל הפירוט האמור, ומדוע דווקא בפרשה זו (ולא במקומות אחרים) מופיעה שלשלת ייחוסו ושורשיו של פנחס עד אהרן הכהן?

במבט שטחי, צאצא של אהרן הכהן הוא האחרון שניתן היה לצפות שיפגע באדם אחר, כפי שעשה פנחס.

אהרן הוא סמל מובהק לרדיפת שלום ואהבת הבריות, כלשון המשנה במסכת אבות (א, יב): “הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”. מעשהו של פנחס לכאורה מנוגד לחלוטין לכל מהותו ואופיו של אהרן.

אך בעומק הדברים, ההפך הוא הנכון: רק אדם שנושא בקרבו את המטען של אהרן הכהן, רשאי לעשות מעשה כפי שעשה פנחס.

כאשר אדם עושה מעשה כפנחס, ומסתמך על ההיתר ההלכתי הנדיר המכונה “קנאים פוגעים בו”, עליו להיות בטוח בלב שלם, שבפעולתו לא מעורבים שנאה ורגשי נקם אישיים, אלא רק מניעים של דאגה לכלל וצורך השעה. רק מי שנושא בקרבו מטען כשל אהרן הכהן, שכל כולו רדיפת שלום ואהבת הבריות, יכול לעשות מעשה כזה בלב שלם.

אפילו כשמדובר בענישה “מסודרת” שנעשית על ידי בית דין, חלה חובה לנקות את הלב מרגשי נקם, כפי שמתבטא החזון איש:

“ההכרח להשתמש בענשים, להקים גדרי עולם, שלא יהיה העולם טרף לשיני בריאי הגוף וחלושי השכל.

אבל העונש צריך להיעשות מתוך יגון עמוק, נקי מרגש צרות עין בשל אחרים” (חזון איש, או”ח, נו, ס”ק ד, ד”ה ומכל מקום).

קל וחומר שכך, כאשר מדובר בפגיעה באחרים שאינה במסגרת בית דין. היתרו של פנחס לנהוג כפי שנהג, בא רק לאחר בירור עמוק של טוהר המניע.

ולפיכך הדגישה התורה את ייחוסו של פנחס עד אהרן הכהן. מעשהו נבע מאהבת שלום ודאגה לכלל, ועל רקע זה נותן לו הקב”ה את ברכתו – “לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי, שלום“.

וכך מסכם רעיון זה הרב צבי יהודה הכהן קוק (בשיחותיו לספר במדבר):

“יש קנאות ‘מתוך העדה’, מתוך תורה; ויש קנאות מתוך מידות רעות, מתוך ריתחה, כעסנות ושנאה. לכן היה צורך לברר את היסודות הנפשיים.. של קנאותו של פנחס.. לכן באה בתורה אריכות דברים: ‘פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, השיב את חמתי’. לא מצד הרתחנות קם פינחס, אלא מצד אהרון הכהן, איש החסד, ‘תומיך ואוריך לאיש חסידך’, ‘אוהב שלום ורודף שלום’… …יש קנאות של טהרה ותורה, ויש קנאות של רשעות שיסודה בשנאת הבריות…”.

[ונראה שזה גם עומק דברי רש”י: כידוע, רש”י מבאר, שפירוט הייחוס עד אהרן הכהן נובע מכך, שהיו השבטים מבזים את פנחס על ייחוסו מצד אמו, שהיה צאצא של עובדי עבודה זרה, ועל רקע זה שיבח הכתוב את ייחוסו מצד אביו, שהיה מאהרן הכהן. ניתן לומר שבעומקם של דברים, הכוונה היא כך: היו מבין השבטים שסברו, שמעשהו של פנחס נבע מתוך פראות אלילית קדמונית, ובזו לו על כך. על רקע זה בא הכתוב להדגיש, שההפך הוא הנכון: המעשה בוצע דווקא מתוך היסודות העמוקים שאפיינו את אהרן הכהן: “פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן… הנני נותן לו את בריתי שלום”].

***

ברוח פירוש זה, ראיתי שמבארים את דברי חז”ל במסכת ברכות כח ע”ב (וכן במסכת מגילה יח ע”ב).

שם מסופר, שכאשר ביקשו להוסיף לתפילת שמונה עשרה את ברכת המינים (ולמלשינים אל תהי תקווה וכו’), שאל רבן גמליאל “כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים”? כלומר, רבן גמליאל בירר, האם יש אדם שיודע להתקין ברכה זו?

בהמשך לשאלה זו של רבן גמליאל, מי שעמד ותיקן לבסוף את ברכת המינים היה התנא המכונה “שמואל הקטן”, כלשון הגמרא שם בהמשך: “עמד שמואל הקטן ותיקנה”.

במבט פשוט, דברי הגמרא נראים כתמוהים: האם כל כך מורכב לתקן את ברכת המינים, עד כדי הכרזה “כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים”? האם לא כל אחד מאיתנו יודע לנסח ברכה פשוטה כזו – למלשינים אל תהי תקווה וכו’?

אלא שההסבר הוא כאמור לעיל: רבן גמליאל מחפש, מי יכול לתקן נוסח שבא לפגוע באחרים (במלשינים והמינים), כשהוא עושה זאת בלב טהור לחלוטין, על רקע דאגה לכלל בלבד, כאשר הוא חף מכל רגש נקם, שנאה ושמחה לאיד של אותם מלשינים ומינים.

לכן הוא שואל, “כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים”, האם יש אדם בדרגה כזו?

לבסוף, בא שמואל הקטן ותיקן את הברכה. מי היה שמואל הקטן? במסכת אבות (ד, יט) מובאת מימרא אחת שלו: “הוא היה אומר, בנפול אויבך אל תשמח”; זו הייתה מידתו של שמואל הקטן והמאפיין המובהק שלו – העדר שמחה לאיד ורגשי נקם ושנאה.

[יתרה מכך – הלשון “בנפול אויבך אל תשמח” למעשה אינה חידוש של שמואל הקטן, אלא פסוק מפורש במשלי (כד, יז), ואם כן מדוע נאמר “הוא היה אומר” כאילו שמואל הקטן הוא בעל לשון זו? אלא ששמואל הקטן סימל באישיותו מידה זו, והייתה שגורה תמיד בפיו, במהותו ובהתנהגותו].

ולפיכך, דווקא הוא, שהיה נקי מרגשות שמחה לאיד ונקם, יכול היה לתקן את ברכת המינים.

 

שבת שלום

 

לדברי תורה נוספים על פרשת פנחס, כפי שהופיעו במהדורת האתר הקודמת, לחצו כאן

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!