שאלות:
האם נכון שבערב ראש חודש יש עניין מיוחד לשוב בתשובה ומדוע?
מדוע בתפילת מוסף אנו מכנים את ראש חודש "זמן כפרה לכל תולדותם", ומה הן בכלל אותן "תולדותם"?
תשובה:
כתבו הראשונים (בית יוסף סימן תכג בשם אורחות חיים), ומובאים דבריהם גם באחרונים ובמשנה ברורה (סימן תיז סק"ד), שראש חודש הוא זמן כפרה. ולכן אנו מגדירים בתפילה את ראש חודש כ"זמן כפרה לכל תולדותם", דהיינו, כפרה לכל תולדותיו וקורותיו של החודש. על סמך זאת, נהגו לעשות תשובה בערב ראש חודש על כל עוונות החודש האחרון. ויש נוהגים להתענות בו, וכן יש נוהגים לומר בו סדר סליחות מיוחד ולאומרו סמוך לתפילת מנחה, ונקרא "סדר יום כיפור קטן".
אמנם, גם מי שלא מתענה וכו', ראוי שיעשה תשובה ביום האחרון של החודש על כל עוונות החודש, כמו שבערב ראש השנה עושים תשובה על עוונות השנה (ר' לשון המשנה ברורה שנביא בהמשך).
וזו לשון המשנה ברורה (תיז, סק"ד):
"יש שנוהגין להתענות ערב ראש חודש [וטוב שיתנה בפעם ראשונה שמתענה, שאינו מקבלו עליו לעשות זאת לעולם, דשמא יארע לו איזה פעם אונס ולא יוכל להתענות, לא יהיה עליו כנדר]. וטוב שמי שמתענה ינהיג עצמו להשלים התענית עד הלילה. כך משמע מאליה רבה, ומקומות חלוקין יש בענין זה, והכל לפי כח האדם, וכן משמע במגן אברהם…
ויש נוהגין לעשות למנחה סדר יוה"כ קטן [וטעם לשם זה הוא לפי מה דאיתא בפר"ח, דמהר"ם קורדווירו ז"ל היה קורא אותו כפור קטן, לפי שבו מתכפרים עונות של כל החודש, דומיא דשעיר של ר"ח, וכדאמרינן במוסף 'זמן כפרה לכל תולדותם' וכדכתב הבית יוסף בסימן תכג בשם האורחות חיים, כי כינוי 'תולדותם' קאי על החדשים, רוצה לומר, כי עולת ר"ח היתה באה על תולדות ימי החודש עכ"ל הפר"ח]. וכתב המגן אברהם, דמנהג טוב לומר הסליחות [היינו יו"כ קטן] קודם תפלת המנחה… ובזמנינו המנהג לומר הסליחות אחר תפלת המנחה…".
ומסיים המשנה ברורה:
"כתבו הספרים, דאף מי שאינו מתענה, מכל מקום יראה לעשות תשובה ביום זה ולתקן את אשר עוות בכל החודש, מאחר שהוא יום אחרון של כל החודש, כמו ערב ראש השנה מכל השנה. ואז, בודאי יהיה לו יום החודש זמן כפרה לכל תולדותיו".