“ואראה את הארץ הטובה” – מה התועלת בראיית ארץ ישראל? פרשת ואתחנן

משה רבינו מתחנן להיכנס לארץ ישראל, ולבסוף נענה לו הקב"ה חלקית ומאפשר לו לראותה. אך מה התועלת בראייה זו, אם אינו רשאי להיכנס?

Photo by Tim Borodin on Unsplash

“ואראה את הארץ הטובה”?

הפרשה נפתחת בתחינת משה לקב”ה שיבטל את גזירתו ויניח לו להיכנס לארץ ישראל ולראותה – “אעברה נא, ואראה את הארץ הטובה”.

לבסוף נענה לו הקב”ה באופן חלקי: לראות את הארץ תוכל, אך לא להיכנס אליה: “עלה ראש הפסגה ושא עיניך… וראה בעיניך” (ג, כז)

וכבר הקשו רבים, במה מועילה למשה “היענות חלקית” זו, שיזכה “לראות” את הארץ מבחוץ, מבלי שייכנס אליה?

ובפירוש אברבנאל על דברים, לד, ו, מחזק המחבר את השאלה עוד יותר על ידי משל: נניח שאדם מתאווה מאוד למאכל מסוים, ומתחנן לקבלו, ואז יאמרו לו – לא תוכל לאכול את המאכל, אך תזכה לראות אותו.. הרי ברור ש”היענות” כזו רק הופכת את המצב לגרוע יותר, ואין בה שום תועלת? האם ההיענות למשה, שיוכל “לראות את הארץ”, אינה דומה בדיוק למצב זה?

ויתרה מכך, הרי הסיבה העיקרית שבגינה התאווה משה להיכנס לארץ, הייתה כדי לקיים את המצוות התלויות בקדושתה (כמבואר בגמ’, סוטה דף יד), ולעניין זה, מה יועיל לו שיראה את הארץ?

קדושת ארץ ישראל נספגת באדם גם מעצם ראייתה

הסבר אחד במענה לקושי הנ”ל, הוא שראיית ארץ ישראל אינה דבר של מה בכך. קדושתה היא כזו, שגם בראייתה לבד מתווספת קדושה לאדם. וזהו שאומר הקב”ה למשה: אמנם לא תזכה לקדושת הארץ על ידי קיום המצוות התלויות בה ועל ידי הילוך ד’ אמות בארץ ישראל וכו’ ולהתקדש בדרך זו, אך תזכה לקדושה שבראיית ארץ ישראל. וכך כותב הרה”ג נבנצל, בשיחות לספר במדבר:

“חייבים איפוא להבין שלראות את ארץ ישראל, אין זו ראיית נוף סתמית. בקשתו המקורית של משה היתה לקלוט מן הארץ דרגת קדושה מוגברת, של הפרשת תרומות ומעשרות, של הילוך ארבע אמות בארץ ישראל וכו’, ובכך להשלים ולהוסיף קדושה בנשמתו עד כמה ששייכת תוספת בנשמתו הזכה. אך מכיוון שנבצר ממנו הדבר, פיצה אותו ה’ בהתבוננות בה. כי ראיית הארץ, גם היא מוסיפה קדושה. אפילו ראייתה בעלמא, מעניקה קדושה לנפש. אמנם לא כקדושה הנובעת מקיום מצוותיה בפועל, אך חלק מקדושתה העליונה של הארץ ניתנת לספיגה בעצם ראיית ההרים והגבעות שבה”.

משה מתנחם בעצם ראיית טובת בניו

תשובה אחרת לשאלה מה התועלת בראיית הארץ, עולה מדברי הרמב”ן: משה רבינו הוא מנהיגם של ישראל, ואהבתו אותם היא כאהבת אב את בניו. כשהוא זוכה לראות במו עיניו את הארץ המובטחת, שאליה יזכו בניו להיכנס, יש בכך משום נחמה גדולה עבורו עצמו, כשם שאדם מתנחם בראותו בטובת בניו, אף אם הוא עצמו לא זכה אישית לטובה זו. וכך כותב הרמב”ן, בפירושו לספר דברים פרק לד (ד”ה ויראהו ה’ את כל הארץ, בסוף הדיבור):

“וטעם המראה הזאת אשר הראהו, בעבור שהייתה הארץ מלאה כל טוב, צבי לכל הארצות, ומאשר היה גלוי לפניו רוב האהבה שהיה משה רבנו אוהב את ישראל, שמחו ברבות הטובה בראות עיניו”.

יסוד להסבר זה של הרמב”ן מצוי כבר בתרגום יונתן בן עוזיאל (בתרגומו על פרשת האזינו, פרק לב, פסוק נ). שם הוא ממשיל את הדבר לאב שגידל את בנו בעמל רב, וכשעמד להכניסו לחופה נגזרה לפתע מיתה על האב מאת המלך; הלך האב וביקש, שלפחות יתנו לו לראות בחופת בנו, לאחר שכה עמל להביאו לכך. והנמשל: משה ביקש מהקב”ה שאם נגזר עליו למות, לפחות יינתן לו לראות את הארץ אשר לתוכה הוא עומד להכניס את בני ישראל, הנחשבים כבניו, לאחר כל העמל שהשקיע להביאם לכך.

מטרת הראיה – ברכה לעתיד

הספורנו, בתחילת פרשת וזאת הברכה, מבאר שהקב”ה הראה למשה את הארץ כדי שיברך אותה ואת העם העומד להיכנס לתוכה. ומשום כך, נסמכה ראיית הארץ שבסוף פרשת האזינו לפרשת “וזאת הברכה”.

[ועיין הסבר נוסף, דומה, בפירוש משך חכמה על פרשת האזינו (בפרק לב פסוק מט – “וראה את ארץ כנען”)][1].

[ושמעתי לפי זה הסבר, מדוע אומר הקב”ה למשה, “עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה”; לכאורה, מה עניין “נשיאת העיניים” לכאן, הרי ניתן לומר בצורה פשוטה, “עלה ראש הפסגה וראה”? אלא שחשש משה, שתתגנב בו מעין קנאה שאינו זוכה להיכנס, ועל כן במבטו יהיה דווקא להזיק, ולא להועיל ולברך; על כך אומר לו הקב”ה, בידך להתעלות מעל רגשות כאלה, “שא עיניך” וראה, התעלה ותן מבטך באופן שיהיה בו כדי לברך את הארץ].

 

לדברי תורה נוספים על פרשת ואתחנן (ממהדורת האתר הקודמת) – לחצו כאן

 

[1] בקצרה, הסבר המשך חכמה הוא שראייתו של משה נסכה כוח בארץ ישראל ובבני ישראל הבאים אליה, שיכבשו אותה וינחלוה (כדרך שנאמר במס’ בבא בתרא בפרק המוכר פירות, שהליכתו של אברהם בארץ הועילה כדי שתהא נוחה לכבוש). ובכך הוא מסביר מדוע אומר הקב”ה למשה על יהושע “והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה”, מהו הדגש “אשר תראה”? אלא שעל ידי ראייתו, התאפשר הכיבוש, כמבואר.

 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!