וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כז, כ)
הַחֲתָם סוֹפֵר כּוֹתֵב שֶׁאַרְבַּע פְּעָמִים מוֹצְאִים בַּתּוֹרָה אֶת הַלָּשׁוֹן "וְאַתָּה": הָאַחַת, כָּאן בַּפָּרָשָׁה, "וְאַתָּה תְּצַוֶּה"; הַשְּׁנִיָּה, בְּפֶרֶק כח פָּסוּק א, "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ" (הַלָּשׁוֹן הַמְּלֵאָה – וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ); הַשְּׁלִישִׁית, בְּפֶרֶק כח פָּסוּק ג, "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב"; וְהָרְבִיעִית, לְקַמָּן פֶּרֶק ל פָּסוּק כג, "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים…".
וּמְפָרֵשׁ הַחֲתָם סוֹפֵר אֶת הַחִבּוּר וְהַקֶּשֶׁר בֵּין אַרְבַּעַת הַפְּסוּקִים כָּךְ: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" – מִי שֶׁרוֹצֶה לְצַוּוֹת עַל אֲחֵרִים, וְלָתֵת לָהֶם בִּקֹּרֶת וְהוֹרָאוֹת וְהַנְחָיוֹת, צָרִיךְ שֶׁיַּקְפִּיד עַל כַּמָּה דְּבָרִים, וְרַק כָּךְ יִשָּׁמְעוּ לוֹ: הָאֶחָד, "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ", כְּלוֹמַר, יַעֲבִיר אֶת הַבִּקֹּרֶת מִתּוֹךְ קִרְבָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה, וְלֹא כְּשֶׁהוּא מְשַׁדֵּר שִׂנְאָה אוֹ כַּעַס; הַשֵּׁנִי, "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב", אַל תְּדַבֵּר אֶל הַשֵּׁנִי בְּזִלְזוּל, אֶלָּא תַּרְאֶה לוֹ כַּמָּה הוּא חָכָם בְּעֵינֶיךָ, וְגַם אִם יֵשׁ לְךָ בִּקֹּרֶת עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, הַבִּקֹּרֶת תִּהְיֶה רַק עַל הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל לֹא בְּצוּרָה שֶׁל זִלְזוּל בָּאָדָם שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה; וְהַשְּׁלִישִׁי, "קַח לְךָ בְּשָׂמִים", אַל תַּעֲבִיר רַק בִּקֹּרֶת יְבֵשָׁה (עֲשֵׂה כָּךְ וְאַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ), אֶלָּא יֵשׁ לְתַבֵּל זֹאת בְּבֵאוּר יָפֶה שֶׁל פָּסוּק, מַאֲמַר חָזָ"ל וְכַדּוֹמֶה, וְכָךְ יַחְדְּרוּ הַדְּבָרִים לְלֵב הַשּׁוֹמֵעַ.
מַדּוּעַ שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא מֻזְכָּר בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה
פָּרָשָׁה זוֹ הִיא הַפָּרָשָׁה הַיְּחִידָה בְּסֵפֶר שְׁמוֹת, שֶׁבָּהּ לֹא מֻזְכָּר כְּלָל שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
מַסְבִּיר הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא: פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה חָלָה כִּמְעַט תָּמִיד בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל ז' אֲדָר, שֶׁהוּא תַּאֲרִיךְ הַפְּטִירָה שֶׁל מֹשֶׁה. וּכְדֵי לְרַמֵּז זֹאת, לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בַּפָּרָשָׁה.
וְעוֹד מוֹסִיף הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֵינוֹ נִזְכָּר בַּפָּרָשָׁה בִּמְפֹרָשׁ, יֵשׁ לְכָךְ בְּכָל זֹאת רֶמֶז בַּפָּרָשָׁה: כִּי אִם לוֹקְחִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מֹשֶׁה, וְכוֹתְבִים אוֹתָן בְּצוּרָה מְלֵאָה, כְּלוֹמַר מֵ"ם, שִׁי"ן, הֵ"א, רוֹאִים שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַ"פְּנִימִיּוֹת" (כְּלוֹמַר, הָאוֹת םִ' שֶׁנִּסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ ה"מֵם", וְהָאוֹתִיּוֹת י' וְ-נ' שֶׁמִּסְתַּתְּרוֹת בְּתוֹךְ הַ"שִׁין", וְהָאוֹת א' שֶׁמִּסְתַּתֶּרֶת בְּתוֹךְ הֵ"א), הֵן בְּגִימַטְרִיָּא יַחַד מֵאָה וְאַחַת, וְזֶהוּ בְּדִיּוּק מִסְפַּר הַפְּסוּקִים בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה.
וּבְכָךְ יֵשׁ רֶמֶז, שֶׁאָמְנָם גּוּפוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָלַךְ מִן הָעוֹלָם בְּ-ז' אֲדָר, אַךְ הָרוּחָנִיּוּת הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ וְהַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לָנוּ, נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ לָנֶצַח.
לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד (כז, כ)
עַל הַלָּשׁוֹן "לְהַעֲלוֹת נֵר" כּוֹתֵב רַשִׁ"י, "מַדְלִיקוֹ, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ". כְּלוֹמַר, מִי שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּר (בַּמְּנוֹרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ), מִתְעַסֵּק עִם פְּעֻלַּת הַהַדְלָקָה עַד שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת כְּבָר עוֹלָה מֵעַצְמָהּ, וְאָז עוֹבֵר לַנֵּר הַבָּא.
מָה הַמֶּסֶר בְּכָךְ? הַנֵּרוֹת מְסַמְּלִים אוֹר שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמָה צָרִיךְ הָאָדָם כְּדֵי לְהַדְלִיק אֶצְלוֹ אֶת הָאוֹר הַזֶּה. בַּהַתְחָלָה, הוּא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְעַסֵּק עִם פְּעֻלַּת הַהַדְלָקָה – הַכֹּל בָּא בְּקֹשִׁי וּבְעָמָל רַב וּמִלְחָמוֹת עִם הַיֵּצֶר וְחֹסֶר חֵשֶׁק; אַךְ כָּךְ זֶה רַק בַּהַתְחָלָה, וּלְבַסּוֹף הַמַּטָּרָה הִיא לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ עַד שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת תִּהְיֶה "עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ", כְּלוֹמַר הָאֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כְּבָר הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק טִבְעִי שֶׁל הָאָדָם וְהוּא כְּבָר מְחֻבָּר לְכָךְ מֵעַצְמוֹ.
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי, תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה (כח, כ)
אַחַת מֵאַבְנֵי הַחֹשֶׁן הִיא אֶבֶן הַ"יָשְׁפֵה", כָּאָמוּר כָּאן בַּפָּסוּק.
וְהִנֵּה, כַּיָּדוּעַ, עַל אַבְנֵי הַחֹשֶׁן הָיוּ כְּתוּבִים שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים; וְעַל הָאֶבֶן שֶׁשְּׁמָהּ "יָשְׁפֵה", הָיָה חָקוּק שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין.
וּמַסְבִּירִים חֲזַ"ל: בִּנְיָמִין הָיָה שַׁתְקָן וְשׁוֹמֵר עַל פִּיו (לֹא לְדַבֵּר דְּבָרִים מְיֻתָּרִים, לִשְׁמֹר סוֹד וְכוּ'). וּלְמָשָׁל, אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, שֶׁהָיְתָה מִזַּרְעוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, לֹא גִּלְּתָה אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ בַּמְּגִלָּה. לָכֵן מַתְאִימָה לְבִנְיָמִין הָאֶבֶן "יָשְׁפֵה", כִּי נִתָּן לִקְרֹא זֹאת גַּם "יֵשׁ- פֶּה", כְּלוֹמַר, יֵשׁ לוֹ פֶּה וְהוּא בְּכָל זֹאת שׁוֹתֵק.
וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ: אִם הַמִּלָּה "יֵשׁ- פֶּה" נִקְרֵאת כְּמוֹ "יֵשׁ – פֶּה", אֵיךְ הִיא מַתְאִימָה דַּוְקָא לְמִי שֶׁשּׁוֹתֵק? הֲרֵי לְאָדָם שֶׁשּׁוֹתֵק יוֹתֵר מַתְאִים לִקְרֹא "אֵין – פֶּה", וְלֹא "יֵשׁ – פֶּה"?
אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּעִקָּר כַּאֲשֶׁר לָאָדָם יֵשׁ מָה לוֹמַר, וּבְכָל זֹאת הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְשׁוֹתֵק. וְזוֹ הַכַּוָּנָה "יֵשׁ לוֹ פֶּה וְשׁוֹתֵק": יֵשׁ לוֹ מָה לוֹמַר, וְהַפִּתּוּי רַב, וּבְכָל זֹאת מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְשׁוֹתֵק. זוֹהִי מַעֲלַת הַשְּׁתִיקָה הָאֲמִתִּית.
**
הֶסְבֵּר אַחֵר: מָתַי נִתָּן לוֹמַר עַל אָדָם ש"יֵשׁ" לוֹ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ? רַק כַּאֲשֶׁר הוּא הַשּׁוֹלֵט וְהַמַּחֲלִיט כֵּיצַד לִנְהֹג בְּאוֹתוֹ דָּבָר. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים עַל אָדָם ש"יֵשׁ לוֹ" בַּיִת, אוֹ "יֵשׁ לוֹ" רֶכֶב וְכוּ', הַכַּוָּנָה הִיא לְכָךְ שֶׁהוּא הַשּׁוֹלֵט וְהַקּוֹבֵעַ מִי יָגוּר בַּבַּיִת וּמִי יִסַּע בָּרֶכֶב וְכוּ'. וְאִם כָּךְ, בְּאוֹתָהּ מִדָּה, רַק מִי שֶׁשּׁוֹלֵט בְּפִיו וְיוֹדֵעַ מָתַי לִשְׁתֹּק, רַק עָלָיו נִתָּן לוֹמַר ש"יֵשׁ לוֹ" פֶּה, כִּי הוּא שׁוֹלֵט בְּפִיו וּמַחֲלִיט מָתַי לְדַבֵּר וּמָתַי לֹא. לְעֻמַּת זֹאת, אֵצֶל אָדָם שֶׁיֵּצֶר הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ חָזָק מִמֶּנּוּ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיו וּמְדַבֵּר בְּלִי יְכֹלֶת לִשְׁלֹט בַּפֶּה, לֹא נָכוֹן לוֹמַר עָלָיו ש"יֵשׁ לוֹ פֶּה", שֶׁהֲרֵי הַפֶּה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ בִּשְלִיטָתׁו (וְיוֹתֵר נָכוֹן לוֹמַר הַהֵפֶךְ, שֶׁלַּפֵּה יֵשׁ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא זֶה שֶׁשַּׁיָּךְ לַפֶּה שֶׁלּוֹ, כִּי הַפֶּה שֶׁלּוֹ שׁוֹלֵט בּוֹ, וְלֹא לְהֵפֶךְ..). לָכֵן, הַלָּשׁוֹן "יֵשׁ לוֹ פֶּה" מַתְאִימָה דַּוְקָא לְאָדָם הַיּוֹדֵעַ לִשְׁתֹּק.
וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד (כֹּחַ, כֹּחַ)
הַתּוֹרָה מְצַוָּה עַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁלּוֹבֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁן, שֶׁעַל יְדֵי הַטַּבָּעוֹת וְהַשַּׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁמְּחַבְּרוֹת אֶת הַחֹשֶׁן לָאֵפוֹד (אֶחָד מִבְּגָדַי הַכְּהֻנָּה), לֹא יָזוּז הַחֹשֶׁן מֵהָאֵפוֹד שֶׁאֵלָיו הוּא מְחֻבָּר.
וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַחֲשִׁיבוּת בְּכָךְ שֶׁלֹּא יָזוּז הַחֹשֶׁן מֵהָאֵפוֹד?
בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ מְבֹאָר, שֶׁהָעִנְיָן בְּכָךְ הוּא לְשֵׁם שְׁלֵמוּת הַנּוֹי וְהַיֹּפִי בְּבִגְדֵי הַכְּהֻנָּה. כִּי אֵין זֶה יָפֶה שֶׁהַחֹשֶׁן נָע וְנָד עַל גּוּף הַכֹּהֵן, אֶלָּא רַק כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם קָבוּעַ וְיַצִּיב וְאֵיתָן.
בַּסֵּפֶר מְעַט מִן הָאוֹר (הָרַב פּוֹרָת זַ"ל) יֵשׁ הֶסְבֵּר אַחֵר, שֶׁקָּשׁוּר לְמַטְּרַת הַחֹשֶׁן וּמַטְּרַת הָאֵפוֹד: הֲרֵי הַחֹשֶׁן, שֶׁבּוֹ נִמְצָאוֹת הָאֲבָנִים עִם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה תָּמִיד עַל לִבּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּלִבּוֹ. וְאִלּוּ הָאֵפוֹד, שֶׁהוּא חֵלֶק מִבְּגָדַי הַכְּהֻנָּה, נוֹעַד כְּמוֹ כָּל בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה לְסַמֵּל אֶת תִּפְאַרְתּוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן.
וְלָכֵן אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה, שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה חִבּוּר בֵּין הַחֹשֶׁן לָאֵפוֹד, כְּלוֹמַר, גַּם כְּשֶׁמַּנְהִיג נִמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה, יִזְכֹּר תָּמִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסִיר אוֹתָם מִלִּבּוֹ לְעוֹלָם.